19% גוייס מ-506 תורמים במהלך 498 ימים
100% מהכסף עובר לקרן הספציפית אליה תרמתם
מי יכול לחיות כל כך הרבה שנים במצוקה חריפה, בלי אור ותקווה?
האם יצליחו לעצור את הרכבת הדוהרת לאבדון?
יכול להיות שה תלוי בך
***
"אבל זה לא יכול להיות", בוכה אמא, רועדת. "זה לא יכול להיות שאחרי כל המאמצים העצומים האלה, אחרי כל ההלוואות שגייסת, כל ההתרוצצויות שהתרוצצת, כל הטובות שביקשת מכל העולם – לא יכול להיות שאחרי כל זה – הכל יפול עליך, ואנחנו נפסיד את הבית שלנו בגלל זה..."
היא בוכה, מיואשת, מבוהלת. אפשר להבין אותה. עשרה ילדים יש להם, הפרנסה מאז ומתמיד היתה קשה. שאול נרתם לעזור לאחיו להטיס את התינוק שנולד לו לניתוח חירום, ניתוח לב קשה ומסוכן. "חיים ומוות, לא שואלים שאלות", הוא אמר לרעייתו בימים ההם. האח הבטיח שהוא מכסה את כל ההלוואות. רק להשיג אותן, ומהר, אחרת עלול להיות מאוחר מדי. התינוק מרחף בין חיים למוות.
שאול רץ מגמ"ח לגמ"ח, חתם על כל מסמך נחוץ, מבין כי התינוק הקטן חי על זמן שאול. הסכום הענק נאסף, בחסדי השם, התינוק הוטס לניתוח וגם החלים, אבל אביו, אחיו של שאול, פשט את הרגל. כל החובות נפלו על כתפיו הצנומות והדחוקות של שאול. לא היה ברירה: הם מכרו את הדירה, שילמו חלק ניכר מן החובות, והצטופפו. עשרה ילדים, הר של חובות, מצוקה וצער שאין לשאתם.
שאול היה עד אז תלמיד חכם שתורתו אומנותו, הוא למד והשקיע בכל כוחו, וכולם אמרו שעדיו לגדולות. הוא עוד יישב בכותל המזרח של גדולי ישראל.
אבל שאול הפך להיות נרדף, אומלל, שהנושים מחפשים אחריו ופוגשים בו בכל עיקול-רחוב ובכל שכונה. הוא עמל בכל כוחו להשיג כספים, לגלגל. להשיב. לא יכול לשאת עיניים אל בעלי חובו. לא מסוגל להגיד "לא יכול" ולהשאיר אותם כועסים וכאובים.
הילדים שלו גדלו, והוא התרוצץ עבור חובות של אחרים. עוד ילד התחתן על כלום. עוד אחד בלי שום סידור, עוד אחד בדוחק. הצער עולה עד השמיים. ילדים טובים, שלא חטאו ולא פשעו, אבל להורים שלהם אין כלום בשבילם.
שבעה ילדים נישאו – ושאול קרס. בבית נותרו שני ילדים שצריך לחתן, וילדת דאון בת ארבע עשרה, ילדה קשה מאד, במצב לא טוב, שאף אחד לא מסוגל לטפל בה, מלבד אמא שלה שכבר אין בה כוח, והמצב הבריאותי שלה רופף מאד.
שאול רואה איך הבית שלו גווע. גם הבריאות שלו מתערערת. מי יכול לחיות כל כך הרבה שנים במצוקה חריפה כזאת, בלי אור, בלי תקווה, בלי שמץ של סיכוי להגיע אי פעם לחיים נורמליים?
ושני ילדים שצריכים לחתן, ואבא ואמא חולים, וילדת דאון שמחרבת הכל, וזקוקה לכל כך הרבה פניות ותשומת לב ואהבה, אבל בבית הזה יכולים לתת לה רק דמעות. רק כאב. רק צער. רק יגון אינסופי.
אין לחם בבית, כפשוטו. אין אוכל, אין בגדים, אין פרנסה. עניות משוועת, מצוקה שאין דומה לה. ההורים כבר לא סוחבים את העגלה הכבדה....
ומי ישא במקומם?
אם אנחנו נחלץ עכשו, מיד, ונעזור – עוד אפשר יהיה להמשיך את המצב עוד קצת. לתת להורים מעט להתאושש, והם ימשיכו לנהל את חייהם. אבל אם הם יפלו עכשו – מה יהיה עליהם?
אסור לנו לאטום אוזניים. אסור לנו להתעלם. הזעקה שלהם מהדהדת מקצה העולם ועד קצהו -- -ר שאול הוא תלמיד חכם, עדין צעיר לימים – טרם מלאו לו ששים – והוא במצב נואש - - - -
רק אנחנו יכולים לעזור לו, כולנו, כולנו כולנו – עכשיו!!!!
***
הקריסה – כבר התרחשה. הריסוק הוא רק שאלה של זמן, וזמן קצר, השם ישמור ויציל.
אחרי הריסוק – מדובר על סיפור אחר לגמרי. בית בלי אבא, בנות שצריך לחתן ואין אב מאחוריהן – מחייבות את כל עם ישראל להיערכות יוצאת דופן.
בשביל מה לחכות? אנחנו רואים לאן הסיפור הזה הולך, השם ישמור!
מרן הרב אידלשטיין עוזב הכל ופונה ישר אליך –
מה תענה לו?
יש רק תשובה אחת - - - לכולנו. לך, לכם, לי, לנו! עכשו אנחנו מתגייסים לעזור!!!
ניתן למסור תרומות עבור קרן מס׳ 6691 שעל ידי קופת העיר גם בטלפון מס׳ : 1800394747 או בדואר ל: ת.ד. 49 בני ברק
קופת העיר מייבאת ביגוד איכותי, ומקיימת חלוקה לנזקקים בצורה מכובדת
חלוקת מזון הוא אגף לוגסטי ענק ממנו יוצאים עשרות טון מוצרים לחלוקה למשפחות
מערך ענק של גיוס תרומות לקרנות פרטיות, יתומים, מקרים רפואים, חתונות
סיוע קבוע לכ7000 משפחות מכל רחבי הארץ, שאין באפשרותם לגמור את החודש
סיוע לאלפי משפחות בבגדים, צעצועים - ומזון- חלקות חבילות מזון בחגים ובאופן קבוע